ראשון 22 יוני 2008
הנדון – עזרתך בהחזרת החיילים החטופים לבתיהם
א.נ.
בכל יום אתה נדרש לקבלת החלטות שלהן השפעה ישירה ועקיפה על חיי האזרחים במדינת ישראל. אולם, היום תאלץ לעמוד בפני אחת ההחלטות שהשפעתן על אופייה של המדינה והחברה בה אנו חיים היא מהחשובות והערכיות שעומדות בפני מנהיג. היום תידרש לקבל החלטה על החזרתם של אודי גולדווסר ואלדד רגב אחרי שנתיים ימים של סיוט בלתי פוסק עבור בני משפחותיהם, חבריהם ומדינת ישראל כולה, אשר עוקבת בדריכות אחרי הפרשה ואחר ההתפתחויות של הימים האחרונים.
ביום הזה אנו מבקשים להזכיר כי שני החיילים לא נחטפו במהלך טיול אישי או פעילות פרטית. שני חיילי המילואים נחטפו בזמן ובמקום אליו נשלחו על ידי מדינת ישראל שאתה נמנה על מנהיגיה.
רק מי שמקורב למשפחות ולחברים יודע את גודל הטרגדיה. רק מי שמקורב יודע אילו ימים ולילות עוברים על המשפחות שנקרעות מדאגה, כאב ובעיקר מתסכול. תסכול אינסופי שאוכל ומכרסם בבשר החי עד שלא מותיר אויר לנשימה. הימים האחרונים היוו פתח לתקווה כי בקרוב יגיע סוף לשנתיים קשות מנשוא.
כמטה מאבק שנועד להשאיר את נושא החטופים בראש סדר היום הציבורי ערכנו לא מעט משמרות מחאה, קיימנו לא מעט פעילויות שכותרתן הייתה מחדלי הממשלה בטיפול בחטופים והתבטאנו לא מעט מעל לכל במה בארץ ובעולם על מנת לזעוק את זעקת חברינו. אולם היום, איננו מבקשים להעביר ביקורת כי אם פונים אליך לנהוג כפי שכולנו מצפים ממנהיגים לנהוג בבואם להכריע בנושאים כה חשובים. בסופו של יום אין כאן שאלה של מחיר, המחדל הנורא הוא מחדל החטיפה. את המחיר כבר שילמנו, את המחיר כבר שילמו שלושה חיילים, אך את המחיר ממשיכה לשלם גם החברה הישראלית שרואה הלכה למעשה כי מדינה לא מצליחה להחזיר את בניה הביתה. לך ולחבריך לממשלה יש את היכולת לשנות את רוע הגזירה ולסיים את הטרגדיה האנושית הזו של משפחות גולדווסר ורגב.
אנו קוראים לך לא לפחוד מקבלת החלטות קשות ואמיצות. עם ישראל ידע להוקיר בעבר מנהיגים שהשכילו לקבל החלטות קשות ולא פחדו מזרזיפי רוח התנגדות או חוסר נוחות פוליטית. אנו בטוחים שגם בעתיד יידע העם להעריך מנהיגים שכאלו. הוכח לנו כי מנהיגות לא נמדדת בסיסמאות, ספינים ושיקולים פוליטיים בלבד. הוכח למשפחות החיילים כי בראש המדינה החזקה הזו עומדים מנהיג שלא פוחד לקבל החלטות גם אם הן קשות. הוכח לנו, למשפחות ולכל עם ישראל כי מדינה לא מאבדת את מוסריותה גם ברגעים הקשים וכי מדינה באמת תעשה הכל למען אזרחיה, חייליה ובניה שלא איתה.
כפי הנראה, עסקת חילופי השבויים היא עובדה מוגמרת. כרגע כל שנותר הוא להרים את היד ולהצביע בעדה. ידוע לנו כי ההחלטה לא פשוטה. ברור ונהיר לנו כי שחרור דמויות מסוימות שהפכו סמל לשחרורם של שבויים אחרים מהווה חציה של רף שעד כה לא נאלצנו לעבור. אולם, לכולם ברור כי אם לא נשלם את המחיר אותו הציעה מדינת ישראל לחיזבאללה, שהינו מהגרועים שבאויבינו, ייעלם לחלוטין הסיכוי להחזיר את שני החיילים החטופים לעוד שנים רבות אם בכלל. בהחלטה להחזיר את חברינו הביתה תשדר ממשלת ישראל כי למרות הכל, עקרונות המוסר גוברים על כל קושי וכל מכשול. זהו מסר ראשון בחשיבותו לעם השולח את בניו להלחם ומצפה מחייליו להקריב את חייהם למען המדינה.
מקוים מאד שאין מדובר בעוד ספין תקשורתי שנועד לבחון את עצבי העם כולו, כפי שכבר קרה בעבר. כפי שנשבענו לחברינו ביום חטיפתם – את החברים שלנו לא ישכחו. שנתיים אחרי, העם לא שכח. אך מה עם מנהיגיו? האם גם הם זוכרים אותם? בזמן הקרוב יראה העם כולו מי משרי הממשלה ראוי להיקרא מנהיג ומי לא.
אנו מצפים ממך לקבל את ההחלטה הנכונה ולעזור לכולנו להמשיך הלאה בחיינו אותם הפסקנו בדיוק לפני שנתיים.